יום שני, 30 ביולי 2012

פער דיגיטלי בישראל


בשיעור היבטיים גלובליים בתקשוב קבלנו מטלה לחקור את מצב הפער הדיגיטלי בישראל על סמך שאלון שהפצנו.
קבלנו את פרוט התשובות שנשאלו בטופס אקסל והתבקשנו לכתוב מסקנות ותובנות.


מאחר ואני מהגרת דיגיטלית ואת לימודי התיכון למדתי בטרום עידן המחשבים, כל פעם מחדש אני מתפעלת ומתלהבת מהעבודה שבלחיצה קלה אני מצליחה להעביר נתונים מטבלה לגרף אסטטי וצבעוני.

ההתלהבות  שלי לא מובנת לילדי ותלמידי הדיגיטליים, הם הרי לא נדרשים לקחת סרגל לנסות לשרטט למחוק שוב ושוב כי הקווים עקומים ולבסוף לאחר אין סוף נסיונות לתלוש את הדף, לקמט ולנסות לקלוע לפח האשפה .


אני מצרפת שלושה גרפים (עם קווים ישרים ומדויקים..) שמשקפים שלוש בדיקות שעשיתי.

ממוצע של :השואה בין גברים לנשים בדתות השונות לגיל בתדירות חיפוש מידע באינטרנט

ממוצע השואה בין השכלה ודת בתדירות חיפוש מידע באינטרנט

ממוצע  יחס בין גיל ודת  בתדירות כניסה לרשת חברתית (למשל פייסבוק)]





יום שני, 23 ביולי 2012

פער דיגיטלי


פער דיגיטלי  הינו נושא שהתחלנו לדון בשיעור:" היבטים גלובליים של התקשוב"
 בעבר פער דיגיטלי הוגדר כפער הקיים בין בתי אב שהם בעלי נגישות לרשת האינטרנט לבין אלה שאינם בעלי נגישות לרשת .היום  ברור שהפער הדיגיטלי קשור גם  ליכולות לנצל את התשתית הטכנולוגית ביעילות ואפקטיביות. מידת הנגישות הינה מגבלה הגורמת לפער דיגיטלי אך ישנן מגבלות נוספות כמו: שפה ותרבות. הפערים הדיגיטליים מופיעים בין קבוצות בעלות הבדלים חברתיים ודמוגרפיים כמו : מין, גיל, השכלה, הכנסה, לאום. אם כן יש פערים נוספים התורמים לפער הדיגיטלי.
הנושא הוא משמעותי בעידן בו אנו חיים – "העידן הדיגיטלי" ובאופן אישי יש לי מה ללמוד בתחום .

בחרתי לעסוק בבלוג השבועי שלי בנושא זה מהסיבה:
שבמהלך השיעור הוזכרו פרויקטים שונים שנעשו בעבר  ונעשים בהווה בניסיון לצמצם את הפער הדיגיטלי הקיים בארצנו.
הייתי שותפה פעילה באחד מהפרויקטים: "מחשב לכל ילד". הדרכתי  בקרית גת לפני  כ 10  שנים קבוצת תלמידים בלווי ההורים לקראת קבלת מחשב אישי הביתה. נפגשנו  מידי  שבוע אחר הצהרים. הילדים וההורים היו חדורי מוטיבציה ללמידה  והתרגשו מאד לקראת קבלת המחשבים האישים .
אותן משפחות קשיי יום חשו שהמחשב יהווה קרש קפיצה לשינוי . שמחתי לקחת חלק בפרויקט המרגש הזה .
היום במהלך השיעור, מספר מורות מקרית גת סיפרו שהפרויקט היווה הצלחה כל זמן שהמשפחות קבלו תמיכה טכנית ומימון לתשתית אינטרנט. עפ"י ההסכם המימון נמשך כשנתיים ומהרגע שהמשפחות נאלצו להתמודד באופן עצמאי, האינטרנט נותק ועם הזמן המחשבים התקלקלו .למעשה הפער הדיגיטלי נשאר כפי שהיה והתסכול גבר.
היה לי מאד עצוב לשמוע את התיאור של החברות ומעין תחושה של מה שהיה הוא שיהיה ולמרות זאת חשוב לעסוק  בשאלה : איך מצמצמים פערים בכלל ופער דיגיטלי בפרט?? 

יום שלישי, 17 ביולי 2012

הרצאה של סימון סינק בכנס טד


היום היה לנו מרצה אורח: גיא לוי ממט"ח, ההרצאה הייתה מרתקת. גיא לוי המליץ על ההרצאה של סימון סינק ב TALKS  TEDX  הגעתי הביתה והחלטתי לצפות בהרצאה.

 

בהרצאה סימון סינק מפתח רעיון מעניין ביותר שגרם לי לתחושה אופטימית (מדוע? אסביר בהמשך).

ההרצאה מתחילה בהצגת השאלה מדוע יש חברות\אנשים שמצליחים ואחרים לא? מדוע אפל היא חדשנית יותר מכל המתחרים? הרי הם רק חברת מחשבים, מדוע נדמה שיש אצלם משהו שונה? או מדוע היה זה מרטין לותר קינג שהנהיג את התנועה לזכויות האזרח? הוא לא היה היחיד שסבל מחוסר זכויות האדם בארה"ב?  ושאלה דומה גם לגבי האחים רייט שהצליחו לבצע טיסה ממונעת למרות שהיו צוותים מוכשרים יותר?

 סימון סינק  טוען שמשהו אחר גורם להצלחה של אלו ולא של האחרים. האמונה במה שנעשה, ההבנה מדוע ולאיזו  תכלית הוא נעשה.

אנשים לא קונים מה שעושים, הם קונים את הסיבה שעושים. מה שעושים מראה במה מאמינים ואנשים יעשו דברים שמעידים על מה שהם מאמינים  בו.
"אנו הולכים בעקבות אלו שמנהיגים לא עבורם אלא עבור עצמנו."

ההרצאה כפי שכתבתי, עוררה בי אופטימיות כי אם אכן נאמין שיהיה שינוי בחינוך הוא יהיה. אם נצליח "לשווק" את הצורך והדרך לשינוי ונעשה זאת  מתוך תחושה אמתית ואמונה שזה צורך השעה ולפי הדוגמאות של סימון סינק: אם נאמין בצורך לשינוי , מדוע יש צורך בשינוי ,לאיזו תכלית, נצליח לגרום גם לאחרים לרצות לשנות (גם אם ההשפעה תהיה רק בחלקת האלוהים הקטנה: בין עמיתים בבית הספר ,בישוב) בסופו שלדבר יהיה שינוי מהותי בדרכי ההוראה והחינוך בישראל יתאים לצרכי  המאה ה 21 !!


יום רביעי, 11 ביולי 2012

תוכנית התקשוב הלאומית



תוכנית התקשוב הלאומית בישראל נושא העולה בשנתיים האחרונות חדשות לבקרים .נחשפתי לתוכנית לראשונה בהשתלמות "מורי מורים" לאחר מכן בהשתלמות לרכזי תקשוב, במהלך הלימודים בשני הסמסטרים הראשונים ובסמסטר הנוכחי כחלק מתוכנית הקורס "היבטים גלובליים של התקשוב"

באתר:המינהל למדע והטכנולוגיה מוצגת תוכנית התקשוב ברציונל מופיע הציטוט
"בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור" (הרב קוק)
אומנם הדור מכיר את דרכי השימוש בכלים המשפעים עליו אך מורי הדור פחות מכירים ...

נראה שהמטרות המרכזיות של תוכנית התקשוב  הם:
1. שיפור ההוראה והניהול.
 2.שיפור התקשורת והקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידים באמצעות הטכנולוגיה של המאה ה-21"

נאמר בהסבר על התוכנית "שילוב נכון של טכנולוגיית המידע בסביבות ההוראה יכול לשפר את איכותה; יש בו בכדי להביא לשיפור מיומנויות המורים; להתאים את ההוראה לשונות התלמידים; לשפר את ההתנהלות ואת הניהול הבית-ספרי; לקבל משוב לגבי תלמידים בזמן אמת, שיאפשר לטפל בקשייהם בשלב מוקדם יותר; לשפר את הקשב ואת העניין של התלמידים; להביא לרצף למידה בכיתה ובבית ולשפר את התקשורת בין כל השותפים (מורים, תלמידים והורים)"

שילוב נכון של טכנולוגיית המידע בהוראה פירושו יישום של גישה הוליסטית הנוגעת לרכיבים אחדים, המשלימים זה את זה, כפי שנית ן ללמוד מהתרשים מהמצורף. וחובה לצרף את "הגלגל" המפורסם!!  


את התוכנית החלו לישם בשנת תשע"א עדין  קשה לראות את ההשלכות \הישגיים\חסרונות \יתרונות ... ובכל זאת מתפקידנו לשאול שאלות להרהר גם לערער.... בפועל

התוכנית מתמקדת במורים. המורים קבלו מחשב נייד, מקרן לכיתה, חיבור לרשת אינטרנט ,הדרכה והשתלמויות.

 תקשוב זה חשוב... הטכנולוגיה הזמינה הינה צעד משמעותי לקראת שינוי  אך   השאלה המרכזית: מי מוביל? הפדגוגיה או הטכנולוגיה?  

אני מאמינה שהפדגוגיה חיבת להוביל כדי שיהיה שינוי אמתי והחינוך בישראל יתאים למאה ה 21 . 
יש לי הרגשה שבתנאים הקיימים במערכת החינוך הנוכחית שאינה מאפשרת לבתי הספר אוטונומיה מפעילה סטנדרטים  מחייבים, הטכנולוגיה המתקדמת  לבדה לא תביא את השינוי המיוחל.



יום שלישי, 3 ביולי 2012

חינוך ומחנכים בישראל


בתי האמצעית נשואה אימא  לילדה,  לפני שבוע השתתפה בטקס  הענקת תארים באוניברסיטת בן גוריון.  יש לה כעת תעודה רשמית:  תואר ראשון בניהול ואנתרופולוגיה סוציולוגיה. אירוע מרגש לכל הדעות. שוחחנו והיא העלתה את האפשרות לעשות הסבה- ללמוד חינוך ולעסוק בהוראה . התגובה שלי הייתה  "את מסוגלת להרבה יותר, יש לך יכולות מדהימות מה פתאום הוראה??!!   אני מחנכת 26  שנים, רואה בהוראה שליחות,  שמחה בבחירה שלי בחינוך. במהלך כל השנים אני זוכה למשוב חיובי מתלמידים מהורים ומעמיתים בצוות החינוכי ובכל זאת  הגבתי כפי שהגבתי  מדוע?? לרגע הייתי אימא אזרחית מדינת ישראל והתגובה שלי תאמה לדרך בה מתייחסים בארצנו למורים. במדינות שמאמינות בהשקעה בחינוך המורים נחשבים לשליחי ציבור ולמעצבי דור העתיד . אנחנו מאמינים שהוראה זה מקצוע חשוב אך איננו מאחלים לקרובינו או למכרינו לעסוק בו. עד שלא יבנה מקצוע ההוראה מחדש כמקצוע מכובד, כמקצוע של מצוינים. במוסדות להכשרת מורים ישקיעו  בתוכניות חדשניות, מועמדים  יתחרו ורק המצטיינים יתקבלו  ללימודי חינוך והוראה ויהיו מחנכים בבתי ספר. אם וכאשר יתקיים השינוי יהיה סיכוי להתחלת תהליך של שיפור ושדרוג החינוך  בארצנו.