יום שלישי, 11 בספטמבר 2012

מחקר פעולה


במסגרת קורס הערכת טכנולוגית מידע וידע התבקשנו להגיש עבודת סיום -תכנון מחקר פעולה . כדי להבין במה מדובר עיינתי במקורות מידע שונים העוסקים בנושא ,מחקר פעולה מוגדר כמחקר איכותני.הוא סוג של תהליך התערבות, תהליך מובנה ומבוקר לשם יצירת שינוי . בתחום החינוך הוא מחקר דינמי, מעגלי המתחיל בזיהוי של בעיה לשם שינוי העשייה החינוכית ושיפורה.ומסתיים בזיהוי של בעיה חדשה. מחקר פעולה היינו סוג של מחקר עצמי ורפלקטיבי החוקר הוא כלי המחקר העיקרי המעורב ישירות בפעילות הנחקרת. מחקר פעולה נעשה בצורה שיטתית ורפלקטיבית. בעבר היתה התנגדות בקרב אנשי האקדמיה לקבל את מחקר פעולה כתהליך מחקרי לגיטימי לקבלת תואר תוך כדי"גלישה" וניסיון להבין  מהו מחקר פעולה ההשלכות על העולם האקדמי המסורתי ועל אנשי החינוך בשטח  נתקלתי במאמר של ד"ר איתי זמרין  מורים חוקרים את עצמם – מאמר מקוצר   המאמר מגן, בין השאר, על התפיסה המחקרית אקדמית של "מחקר הפעולה" כמחקר חינוכי אקדמי לכל דבר ועניין ובתנאי, שהוא נערך במתודולוגיות ראויות, המוכרות בעולם המחקרי האקדמי העכשווי והן ניתנות באופן חלקי להסבה והתאמה לדפוסי המחקר הנאראטיבי ו"מחקר הפעולה" בכלל זה. (זמרן 2009 )

בתחום "מחקר הפעולה" בחינוך, החוקר הוא יוזם המחקר, הוא המעצב אותו מתוך עניין אישי
ומנקודת מבטו שלו, וכל זאת כדי להגיע להבנה מלאה של בעיות ושאלות, שהוא נתקל בהן במהלך
עבודתו והוא מרגיש חובה לעצמו להתמודד איתן. המחקר נובע מצורך,מבעיה כלשהי ועצם המחקר עשוי להוביל לפתרון או לפחות התמודדות עם הבעיה.

Pamela lomax  במאמרה העוסק בסטנדרטים וקריטריונים להערכת "מחקר פעולה במסגרת קורס אקדמי נושא תואר",מציינת שמחקר הפעולה יעזור לאיש השדה:
1. להבהיר את הערכים החינוכיים אותם גבש בעקבות התובנות החדשות, שרכש בתהליך המחקר,והוא יעמיד אותם בעבודתו העתידית מנגד לערכים חינוכיים, שהאמין בהם ופעל על פיהם קודם לכן בעבודתו בשדה אבל כבר אז חשב, שיש לבחון אותם מחדש ואכן כך נהג.
2 . להעצים את האפקטיביות של הפעילות המקצועית העתידית בהוראה, או בכל תחום אחר בחינוך, שעה שהוא יממש הלכה למעשה אותם ערכים שהצהיר עליהם.
3. המחקר ודוח המחקר יעזרו לדחוף קדימה תכניות חדשות לשם שינוי. (pp 10-11 Lomax 1994)

סוגית מחקר פעולה רתקה וענינה אותי, מעניין היה לקרוא את דברי המקטרגים וכמובן הזדהיתי עם
המסנגרים. חשתי שנתינת לגיטימציה למחקר פעולה הינה הכרה באחריות הכבדה של המורה
בשטח ולסוגיות הרבות בהן עוסק בחינוך והוראה.

מחקר פעולה  "מאפשר למורה ולאיש החינוך לבחון את מידת האמינות של החשיבה האינטואיטיבית ואולי אף של ה"פעולות", שננקטו בעקבותיה" (זמרין 2009).

מחקר פעולה מכבד את המורה את החשיבה  הניסיון והאינטואיציה שלו.אני חשה זכות ואתגר להתמודד עם תכנון מחקר פעולה בשלב זה ואולי בעתיד לבצע מחקר פעולה.


יום שלישי, 4 בספטמבר 2012

למידה מהי?



היום אני מתחילה את התפקיד החדש שלי השנה כרכזת אשכול- אני אמורה להדריך חמישה בתי ספר בהטמעת התקשוב במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית.עסקנו
בתוכנית התקשוב במהלך הסמסטר הנוכחי בשני קורסים. התרשמתי מאד מהצהרת הכוונות בתוכנית, מהלווי וההנחיה. בפועל אני אמורה להדריך ביום בשבוע חמישה בתי ספר, זה אומר להגיע לבית ספר פעם בשבועיים לשעה -שעתיים. בבתי ספר שיש תרבות תקשוב ויש צורך רק לחזק זה בהחלט מספיק, אך בבית ספר שכל הנושא חדש , מנהל שאינו מבין בתחום ולא מודע לצורך זה מעט מאד.

חיפשתי מאמרים\סרטונים בנושא תקשוב ופדגוגיה חדשנית ומצאתי הרצאה מצולמת של ד"ר הרפז, הרצאה מרתקת, שנונה וקולחת העוסקת בהנחות מהי למידה בעולם הישן ומהי למידה בעולם החדש. ד"ר הרפז מציג 5 הנחות יסוד בעולם הישן:
1. למידה זה להקשיב.
2. ללמד זה להגיד.
3. ידע הוא חפץ- עובר מהמגיד (המורה) לתלמיד.
4. התודעה היא מכל.
5. תכלית הלמידה וההוראה היא: תלמיד שיודע שיש לו הרבה חפצים במכל.
    בעולם החדש הטכנולוגי הנחות היסוד:
1. למידה טובה מעורבת בתהליך הבנת תוצר- מה שמובן לעולם לא נשכח. להבין זה אומר ליצור רשת מושגים צפופה סביב מושג ,למידה זה לומר את מה שנאמר במילים שלי, ליצור ידע חדש- זו ההבנה.
2. הוראה טובה זו הוראה עקיפה, מורים טובים יוצרים תנאים טובים ,מורה טוב לא אומר מה יעשה לתלמיד אלא איך יפעיל את תלמידיו  "אני מלמד אתכם גזלתי את הלמידה מכם" (ד"ר הרפז)
3. ידע הוא סיפור שעובר שגם תלמידים יוכלו לספר.
4. התודעה היא פרשנות של המציאות , תהליך יצירתי.
5. מטרת החינוך בעולם שבו יש התפוצצות של ידע , ידע מתישן במהירות, ידע נגיש - לגרום לתלמידים להתייחס לידע זה אומר תלמידים סקרנים , תלמידים המגלים חשדנות כלפי ידע (לא מקבלים כמובן מאליו את נאמר), תלמידים יצירתיים.

ד"ר הרפז מסכם את ההרצאה באמירה שאת 5 הנחות על למידה בעולם החדש יש להפוך מהנחות לפרקטיקה" : ילדים לומדים, מבינים ויודעים.

הדברים שנאמרו בהרצאה מאד דיברו אל ליבי ואל התפיסה החינוכית שלי  התפיסה הקונסטרוקטיביסטית. אני מאמינה שמאז ומעולם  למידה אמתית הינה תהליך תוך כדי הבניה, אני מאמינה בלמידה אינטגרטיבית, מקיפה, הוליסטית. לדוגמא:כשלומדים על האולימפיאדה זה לא רק ספורט זה גם היסטוריה קרובה ורחוקה, זו הזדמנות ללמוד מושגים בגיאוגרפיה זה גם מדעים: תזונה ובריאות, ועוד ועוד.. 
איך עושים זאת?  בהתנסות, בהפניה נכונה למציאת מידע רלוונטי, בחלוקה לצוותים, כל צוות בוחר נושא לומד ומלמד את כל הכיתה. זו גם ארוחת בריאות באחד השיעורים והתעמלות בוקר שמתבצעת בתורנות בהנחית התלמידים ועוד ועוד התנסויות שבהם תפקידו של המורה: להפעיל, ליצור תנאים ללמידה ולא לפעול "ללמד".
קשה לקלוט ולהבין כשהמטרה למלא את המכל באין סוף עובדות, בסופו של דבר מגיעים למצב של רתיחה והכל "גולש" לצדדים המכל נשאר ריק למחצה במקרה הטוב או ריק לגמרי...

אני מקווה שאצליח להעביר את המסר של למידה בעולם החדש ועד כמה הטכנולוגיה עשויה לסייע ללמידה  משמעותית.


יום שבת, 1 בספטמבר 2012

יצירתיות


התלבטתי אם לכתוב  השבוע רשומה חדשה או לוותר לעצמי . הגעתי לסופו של שבוע קשה במיוחד, מכיוון שאינני מוותרת לעצמי בדר"כ על מחויבויות אני יושבת וכותבת. בחרתי לכתוב על יצירתיות.  
טום קלי בספרו "Tha ten faces of innovation"  כתב:
שהיצירתיות טמונה בכולנו. נמצאת בתפקידים שהאנשים יכולים לקחת על עצמם, בכובעים השונים שניתן לכבוש. ישנם המאורות הגדולים של החדשנות, כמו תומס אדיסון ועוד, אך קיימים גיבורים עלומי שם, שעובדים בחזית של המפעל, החברה צוות העבודה: אינספור אנשים וקבוצות שדרך אופי פעילותם, מחוללים שהיצירתיות והחדשנות תתרחש מידי יום. ניתן לאבחן בעשרה כישרונות, טיפוסים המעודדים בדרך עבודתם את החדשנות. הטיפוסים הם:
אנשי הלמידה- אנשים  המעמיקים ומרחיבים את הידע פתוחים לחשיבה ובחינה של רעיונות וזוויות הסתכלות חדשים המגעים מחוץ לאירגון\חברה  שאליה הם משתייכים.
1.    אנתרופולוגים- מביאים רעיונות חדשים תוך כדי התבוננות בהתנהגויות של האדם באינטראקציה של האנשים בסיטואציות שונות.
2.    הנסיינים- אלו המנסים רעיונות חדשים באמצעות ניסוי וטעיה. לוקחים סיכונים מחושבים, על מנת להשיג הצלחה.
3.    מצליבי העולומות- חוקרים תרבויות שונות מתרגמים ממצאים וגילויים לצרכים שלהם (של העסק שלהם).
אנשי הארגון- אנשים בעלי יכולת ארגון וביצוע המסוגלים להניע תהליכים מהרעיון לביצוע.
1.    אנשי המרתון- מודעים לכך שתהליכי חדשנות מרובי מכשולים,הם מפתחים אינטואיציה המאפשרת לבחון כל אתגר\קושי כאופציה להצלחה, בשקט ובנועם.
2.    משתפי פעולה-המאמינים בעבודת צוות  אנשים המובילים תהליך תוך כדי קשרים ואינטראקציות בין אנשים.
3.    המנהלים- מובילי קבוצה ומסייעם להעצים ולפתח באנשיהם את הכישרון היצירתי הטמון בהם.
אנשי הבנייה- האנשים שבעשייתם הופכים רעיונות מחלום להגשמה.
1.    האדריכלים המנוסים-מעצבי חוויות ,מתחברים לצרכים .
2.    מעצבי הבמה- יוצרים במה מתאימה שבה חברי צוות החדשנות יוכלו לקדם את עבודתם טוב יותר. הופכים את הסביבה הפיזית לכלי רב עוצמה המשפיע על ההתנהגות ועל העמדות.
3.    השומרים\מטפלים-  ביכולתם לצפות צרכים עתידיים לפני שמתעוררים זאת כדי לאפשר לתהליכים לזרום ולהתקדם כראוי.
4.    מספרי הסיפורים- דואגים לחזק את המורל הפנימי באמצעות העלאת סיפורים\חוויות המעצימים את ערכי האדם הבסיסיים .

השבוע אימא אושפזה בבית חולים עברה ניתוח  שלא הצליח אחרי יומיים נותחה שוב. אחותי השתתפה במסע "מלכת המדבר" והייתה בג'יפ שלו ארעה  התאונה המחרידה: אחת מ 4  בנות הצוות נהרגה, שתי נשים נפצעו ואחותי יצאה ללא פגע. מתח רב שרר עד שנודעו הפרטים. במקביל הבטחתי לבתי לשמש "ביביסיטר " לבתה  הפעוטה  במהלך כל השבוע.
איזה טיפוס יצירתי אני מבין רשימת הטיפוסים שהזכרתי  לא ברור לי, אך ללא ספק הפעלתי את כישורי  ויכולות היצירתיות שלי כדי לעודד את המשפחה ולשמור על השפויות.

לסיום הפעלת  יצירתיות בכל מצב וסיטואציה מסייעת להתמודד עם אתגרים  צפויים ובלתי צפויים שהחיים מציבים לנו.