יום רביעי, 28 במרץ 2012



           
בעקבות השיעור "מיומנויות המאה 21"




ברשומה זו אני רוצה  לעסוק במחשבות, והרהורים בעקבות השיעור שהיה לנו אתמול עם  ד"ר אלון הסגל, נושא השיעור היה "מיומנויות המאה 21"  עסקנו באוריינות מידע  ותקשורת. הדיון בכיתה הוביל לטענה שהנוער הדיגיטלי שלנו, בעקבות ההימצאות  on line כמעט בכל רגע נתון , הנגישות למידע מגוון, השיח והשיתוף עם עמיתים, הינו נוער  אוטונומי ביקורתי, סקרן יותר,  בעל אחריות אישית וחברתית.

אני מקבלת את מה שנאמר ואין לי ספק שהעולם הדיגיטלי  מאפשר ,מאתגר ומעצים, אך לא נותנת לי מנוחה המחשבה שכגודל הסיכויים כך גודל הסיכונים.
בגליון "עת השדה " כתב עת של מרכז ידע אשלים גליון 5  אלול תש"ע אוגוסט 2010 פרסמו מספר מאמרים העוסקים בנושא הנוער והמרחב הדיגיטלי במאמר "שיחות במסרים מידיים בין מתבגרים: יתרונות, חסרונות ומה שביניהם"  \מיכל דולב-כהן  נכתב  "ילדים ובני נוער שנולדו לתוך המרחב המשולב הזה מתנהלים בו באופן אינטואיטיבי כדרך חיים. רבים מהם מתנהלים בו בצורה טובה מאוד, עוסקים בעשייה חיובית ומצמיחה ומקיימים קשרים בין-אישיים מהנים, פוריים ומעשירים. אבל לפעמים האינטואיציה, שיכולה להיות יעילה במרחב הפיזי, אינה יעילה מספיק במרחב האינטרנט. סימני הגבול בין מותר לאסור ובין טוב לרע מיטשטשים ומתעתעים, וגם ילדים שבמרחב הפיזי מקפידים שלא לעבור גבול זה עלולים להיסחף ולמצוא את עצמם בעברו האסור. מצב זה חושף יותר ילדים לאפשרות להסתכן, לפגוע ולהיפגע, וכפי שכל החוויות באינטרנט נחוות בעוצמות רגשיות גבוהות כך גם חוויית הפגיעה נחווית כקשה יותר, מתמשכת יותר וזמינה לקהל צופים שעצם נוכחותם מעצימה את הפגיעה".(מיכל דולב כהן 2010) .באותו גיליון קראתי מאמר נוסף  "על חברות ואלימות בקרב ילדים ובני נוער בפייסבוק" נכתב ע"י ד"ר מירן בוניאל-נסים, מרצה וחוקרת .במחקר שערכה בקבוצת מיקוד של תלמידי כיתות 
ד'-ו' בדרום הארץ אמרו הילדים שהם מעדיפים להיות קורבן של מכות בחצר בית הספר ולא בפייסבוק!.  " במרחב הדיגיטלי הנוער נוטה להיות גלוי יותר, לחשוף רגשות, פחדים ומשאלות כמוסות. חשיפה זו עשויה להוביל להתנהגויות חיוביות כגון אלטרואיזם ועזרה לזולת, אך גם להתנהגויות שליליות כגון התלהמות, תוקפנות ובריונות". (ד"ר מירן בוניאל-נסים 2010 ).

למה אני חותרת..... המציאות השתנתה וטוב שכך!! אבל התפקיד שלנו המבוגרים,לא רק שעדין משמעותי הוא הכרחי, הוא קשה יותר, אנו חייבים ללמוד להכיר את המרחב הדיגיטלי, להכיר במגבלות שלנו כמהגרים אך לזכור את תפקידנו כמבוגרים אחראים, לחנך לערכים, להנחות להוביל
וכמורים מחנכים להתאים את הפדגוגיה ודרכי ההוראה למציאות שהשתנתה ... וזה כבר ברשומה הבאה!!



בבליוגרפיה


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה