יום שלישי, 21 באוגוסט 2012

מורה טוב הוא מורה טוב



היום בשיעור:  "הערכת טכנולוגיה מידע וידע"\ליאת איל  צפינו בהרצאה שהרשימה וריגשה אותי
חשוב לי לצרף את הסרטון לבלוג שלי:



מדובר במורה מעניינת , מאתגרת, מורה טובה!

כשמדובר במורה טוב\ה אין ספק שמדובר באדם שעוסק בניסוי וטעייה, באדם ששם לב, לפרטים שבודק את עצמו שמקיים חשיבה רפלקטיבית –חקירה יום יומית.

בבלוג של אריאלה לונברג  l

מצאתי נקודות נוספות משמעותיות לתפקד כמורה\אדם טוב
אני מפרטת חלק מהרעיונות עם  מעט תוספות ופרשנות שלי:

1.    נכונות להתנסות ולקחת סיכונים- גם במחיר של כישלון, כי הרי מי שלא מנסה לעולם לא יכשל אך לעומת זאת גם לא יצליח!
2.    גם אם נגעת בתלמיד אחד- כבר זה שווה , גם אם כל השאר נכשל.
3.    יכולת להיות יצרתי וגמיש  לשנות את מה שהצליח מאד  בעבר אך כבר אינו רלוונטי-פתיחות לשינוי פרדיגמות.
4.    נכונות להיות זה שאיננו יודע הכל, לתת לתלמידים לעתים להוביל זה לא מהוה איום על תפקיד המורה כמנהיג בכיתה,המורה עדין מכיר את השטח ויודע על מה להצביע ולהאיר אך באותו זמן חייב לאפשר לכל אחד מתלמידיו להבנות את המשמעות שלו בדרך הייחודית שלו.
5.    מאפשר לעצמו פיתוח מקצועי, שיח עמיתים ,לחקור ולדון לעומק בנושאים מגוונים רלוונטים .
6.    אהבת המקצוע, לאהוב לחקור עולמות חדשים עם אנשים אחרים עם אנשים צעירים ולעזור להם בדרכם.

מאד פשטני לכתוב רשימה של מספר רעיונות, תכונות, כישורים, יכולות... ולציין שהם אלו
שהופכים מורה למורה טוב...
לא הזכרתי קורטוב  של חמלה, וטוב לב ותקשורת טובה עם הסביבה..
 וניתן להוסיף עוד ועוד לרשימה.. ובכל זאת הרעיונות שפרטתי ראויים למחשבה וחשיבה רפלקטיבית  של כל מורה .










יום שלישי, 14 באוגוסט 2012

"מי שחושב לא מפסיק לשאול." א. איינשטיין


 כהרגלי מידי יום שני אני חוזרת הביתה מיום הלימודים הארוך ולאחר מקלחת, ארוחה ועניני משפחה אני מתיישבת לכתוב את הבלוג השבועי.. היום הגיעו בוגרי מגמת תקשוב להציג את העבודה הסמינריונית שלהם, מאד התרשמתי מבחירת הנושאים, מתהליך העבודה, מהתוצרים ומדרך הצגת העבודה בפנינו "הצעירים"-בוגרי שני סמסטרים וחצי. הרהרתי לעצמי כיצד בוחרים נושא? כל כך רוצה להיות מקורית ויצירתית ו.. ו... וזה הביא אותי לאמירות המוכרות: "לצאת מהקופסא" "לחשוב אחרת" למה הכוונה?
האם לחשוב אחרת הכוונה להיאבק על האמונה  והאמת הפנימית בניגוד לעמדת הרוב?
או האם  לחשוב אחרת הכוונה להיות מודע למחסומים, העוצרים אותנו אשר מונעים יצירתיות? האם יש אפשרות ללמוד לחשוב אחרת? האם  חשיבה יצירתית היא חשיבה אחרת? האם יש דרך  לרכוש טכניקות לחשיבה יצירתית?
.יצירתיות  מצריכה גירויים ונטילת סיכונים, מצריכה ניסוי מחשבה. אי אפשר לדעת מראש מה תהינה תוצאות הניסוי אבל אנו רוצים להיות מסוגלים לבצע אותו.אולי  לחשוב אחרת, הכוונה  לחשוב בניגוד להרגלים הטבעיים שלנו?

האם  אני נוהגת לחשוב אחרת? כדי לברר לעצמי את הסוגיה אני חוזרת לחינוך כי לשם אני שייכת . אחרי 26 שנות הוראה חשבון נפש יום יומי והמון תלמידים שכל אחד מהם נתפס בעיני יחיד ומיוחד, נראה לי שבכל הקשור ליצירת קשרים ויחסי אמון עם תלמידי בהחלט יש לי את היכולת לחשוב אחרת ולהגיע לכל אחד. האם במשך השנים היו לי היכולות "לצאת מהקופסא" ולהיענות  לצרכים הלימודים של כל אחד? אני לגמרי לא בטוחה. במהלך הלימודים הנוכחים אני נחשפת לדעות, רעיונות ודרכים שמאפשרות לפחות להתכוון לחשוב אחרת ולנסות להיענות לשונות.

התחלתי עם הצגת עבודות הגמר של מספר בוגרים, המשכתי עם "חשיבה אחרת" חזרתי לחינוך- פוסט מבולבל ואולי כי הרשומות מידי שבוע משקפות את הסיטואציה בהם אני נמצאת . חשיבה על עבודת גמר זה אומר שאנחנו בשלב מתקדם של הלימודים .. כבר? כל כך מהר!! שלב של תכנון וחשיבה מהו הנושא שמאד מעניין אותי ועליו אני רוצה "לחשוב אחרת" בעבודה הסמינריונית. ועוד חידושים נוספים בחיי שעליהם עוד ארחיב ברשומות הבאות.

רגע לפני שאסיים את הפוסט רוצה לצטט את אלברט איינשטיין:

"לעולם אל תתייחס אל לימודיך כאל חובה אלא כהזדמנות מעוררת קנאה ללמוד ולדעת את השפעתו המשחררת של היופי בתחום הרוח. לשם אושרך שלך ולתועלת הקהילה שבתוכה תעבוד בעתיד."



יום שני, 6 באוגוסט 2012

הערכה חלופית

בחרתי לעסוק ברשומה זו בהערכה חלופית בעקבות דיון שהתפתח היום בשיעור "הערכת טכנולוגיות מידע וידע".
ראשית אבהיר את המושג : הערכה  במסגרת חינוכית מתייחסת לאופן שבו מערכים את התלמיד. הערכה חלופית הינה חלופה להערכה המסורתית  המבחן. למעשה מדובר באמצעי הערכה הנוספים למבחן.
מתוך נקודת הנחה שמבחן לרוב מודד את יכולת זכירת החומר ואילו הערכה אמורה לבחון יכולות נוספות כמו הבנה יישום ועוד..
בנוסף בכיתה ישנה שונות בין התלמידים ולא ניתן להעריך את כל התלמידים בעלי אינטליגנציות מרובות וסגנונות חשיבה שונים באמצעות כלי זהה.

הערכה חלופית מתרחשת בכל תהליך הלמידה היא חלק מתהליך ההוראה  בניגוד להערכה המסורתית המתרחשת לרוב בסוף הלמידה. הערכה חלופית אמורה להתייחס להיבטים שונים שכלל לא נחשבו בהערכה המסורתית כמו: היבטים רגשיים וחברתיים.

חשוב לציין שהערכה החלופית אינה שוללת מבחנים אך לצד המבחנים ישנן אפשרויות נוספות כמו: כתיבת עבודות חקר, מטלות שונות במהלך הלמידה, המחזה, הכנת משחקים, בנית דגמים.
הערכה חלופית מתאימה ללמידה על פי פדגוגיה חדשנית, היא אמורה להיות חלק מתהליך ההוראה. כל כך נכון ליישם את רעיון הערכה החלופית ובכל זאת עדין ברוב בתי הספר הערכה המיושמת היא הערכה המסורתית.

מדוע? הסיבה שעלתה בדיון בכיתה היא: שלמרות הניסיון להתחדש עדין כל מערכת החינוך מתבססת על הערכה המסורתית: מבחני מיצב, מבחני בגרות ..

התרומה שלי לדיון בכיתה הייתה: שלמרות התובענות שנדרשת מאתנו: מבחני תחילת שנה, אמצע, סוף, מבחנים השוואתיים, מיצבים וכו'...
עדין בחלקת האלוהים הקטנה שלנו-בכיתה כשהדלת נסגרת למרות הדרישות המסורתיות  אפשר לחדש, לשנות, ללמד אחרת ולהעריך את תהליך הלמידה אחרת בהערכה חלופית.

נעזרתי באתר של ברנקו ויס



                                   
                                    
                                           
                                 

                                                        

.

.

.