רשומה מסכמת

רשומה מסכמת.... לראשונה מאז קבלת מטלת הבלוג אני דוחה את הכתיבה אולי כי קשה לי לסכם? או להיפרד מהבלוג (אני מכירה את עצמי,אם לא מחייבים אותי, אין סיכוי שאמשיך לכתוב רשומה מידי שבוע..)

בשלב ראשון חיפשתי ציטוטים הקשורים לכתיבה הנה כמה מהם:

הכתיבה היא מונולוג, אך היא מונולוג המקווה להיות דיאלוג.

- אהרון מגד

או שתכתוב משהו ששווה לקרוא, או שתעשה משהו ששווה לכתוב עליו

- בנג'מין פרנקלין

בדבר אחד אין לי שמץ של ספק: איש אינו יכול לכתוב ספר שילדים יאהבו, אם אינו כותב אותו קודם כל לעצמו

- א. א. מילן

עדיף לכתוב לעצמך ולהישאר ללא קהל, מאשר לכתוב לקהל ולהישאר ללא עצמך

- סיריל קונולי

אז פרט לציטוטים אוסיף עוד משלי לסיכום:

בשני הסמסטרים האחרונים ,למעשה כמעט חצי שנה כתבתי מידי שבוע רשומה בבלוג שלי . בתחילה גיליתי התלהבות ואף נהניתי מהכתיבה ומהעובדה שלמרות החשש מחשיפה כאשר הוצגה בפנינו משימת הבלוג,     במהלך הכתיבה הרגשתי צורך לשתף והשתוקקתי לתגובות...

בסמסטר השני בין שלל המטלות החלטתי שאת כתיבת הרשומה השבועית אני לא דוחה  ובאופן קבוע בימי שני חזרתי הביתה לאחר התארגנות התיישבתי וכתבתי טיוטה ראשונית. בהמשך השבוע דאגתי לעשות הגהה, לשפץ מעט ולפרסם. היו שבועות שחשתי שהבלוג מאפשר לי להעלות תובנות ,הרהורים, ערעורים, למעשה  מהווה במה. היו שבועות שחשתי שמטלת הכתיבה מעיקה .

לאחר שסיימתי את כתיבת הרשומה השבועית כמעט בכל פעם שמחתי עם התוצר הסופי וחשתי שהרשומה משקפת את דעותיי, רגשותיי  וכו..

אני ממליצה להמשיך עם מטלת הבלוג מטלה המחייבת חשיבה, רפלקציה, מטלה שמסייעת להתפתחות המקצועית. הבלוג הינו כלי נפלא בהוראה ולא הייתי חושבת כך לו לא הייתי מתנסה בכלי זה לאורך זמן.

לסיום אני רוצה לשתף בחוויה מרגשת במיוחד שעברתי בזכות הבלוג. השבוע זכיתי לתגובה באחת מהרשומות שכתבתי מתלמידה שלימדתי לפני 22 שנים שהיא היום מורה . המילים החמות שהיא כתבה ריגשו אותי במיוחד ברור לי שהבלוג אפשר לה לכתוב לי ולי לזכות ב"מתנה" ייחודית.

אז תודה על החשיפה לכלי ולמרות שלעתים חשתי שאני מוכנה לוותר על הכתיבה בדיעבד אני רואה יתרונות במחויבות לכתיבה שבועית.

תודה למי שקרא ותודה למי שהגיב!!

מחקר פעולה

במסגרת קורס הערכת טכנולוגית מידע וידע התבקשנו להגיש עבודת סיום -תכנון מחקר פעולה . כדי להבין במה מדובר עיינתי במקורות מידע שונים העוסקים בנושא ,מחקר פעולה מוגדר כמחקר איכותני.הוא סוג של תהליך התערבות, תהליך מובנה ומבוקר לשם יצירת שינוי . בתחום החינוך הוא מחקר דינמי, מעגלי המתחיל בזיהוי של בעיה לשם שינוי העשייה החינוכית ושיפורה.ומסתיים בזיהוי של בעיה חדשה. מחקר פעולה היינו סוג של מחקר עצמי ורפלקטיבי החוקר הוא כלי המחקר העיקרי המעורב ישירות בפעילות הנחקרת. מחקר פעולה נעשה בצורה שיטתית ורפלקטיבית. בעבר היתה התנגדות בקרב אנשי האקדמיה לקבל את מחקר פעולה כתהליך מחקרי לגיטימי לקבלת תואר תוך כדי"גלישה" וניסיון להבין  מהו מחקר פעולה ההשלכות על העולם האקדמי המסורתי ועל אנשי החינוך בשטח  נתקלתי במאמר של ד"ר איתי זמרין  מורים חוקרים את עצמם – מאמר מקוצר   המאמר מגן, בין השאר, על התפיסה המחקרית אקדמית של "מחקר הפעולה" כמחקר חינוכי אקדמי לכל דבר ועניין ובתנאי, שהוא נערך במתודולוגיות ראויות, המוכרות בעולם המחקרי האקדמי העכשווי והן ניתנות באופן חלקי להסבה והתאמה לדפוסי המחקר הנאראטיבי ו"מחקר הפעולה" בכלל זה. (זמרן 2009 )

בתחום "מחקר הפעולה" בחינוך, החוקר הוא יוזם המחקר, הוא המעצב אותו מתוך עניין אישי

ומנקודת מבטו שלו, וכל זאת כדי להגיע להבנה מלאה של בעיות ושאלות, שהוא נתקל בהן במהלך

עבודתו והוא מרגיש חובה לעצמו להתמודד איתן. המחקר נובע מצורך,מבעיה כלשהי ועצם המחקר עשוי להוביל לפתרון או לפחות התמודדות עם הבעיה.

Pamela lomax  במאמרה העוסק בסטנדרטים וקריטריונים להערכת "מחקר פעולה במסגרת קורס אקדמי נושא תואר",מציינת שמחקר הפעולה יעזור לאיש השדה:

1. להבהיר את הערכים החינוכיים אותם גבש בעקבות התובנות החדשות, שרכש בתהליך המחקר,והוא יעמיד אותם בעבודתו העתידית מנגד לערכים חינוכיים, שהאמין בהם ופעל על פיהם קודם לכן בעבודתו בשדה אבל כבר אז חשב, שיש לבחון אותם מחדש ואכן כך נהג.

2 . להעצים את האפקטיביות של הפעילות המקצועית העתידית בהוראה, או בכל תחום אחר בחינוך, שעה שהוא יממש הלכה למעשה אותם ערכים שהצהיר עליהם.

3. המחקר ודוח המחקר יעזרו לדחוף קדימה תכניות חדשות לשם שינוי. (pp 10-11 Lomax 1994)

סוגית מחקר פעולה רתקה וענינה אותי, מעניין היה לקרוא את דברי המקטרגים וכמובן הזדהיתי עם

המסנגרים. חשתי שנתינת לגיטימציה למחקר פעולה הינה הכרה באחריות הכבדה של המורה

בשטח ולסוגיות הרבות בהן עוסק בחינוך והוראה.

מחקר פעולה  "מאפשר למורה ולאיש החינוך לבחון את מידת האמינות של החשיבה האינטואיטיבית ואולי אף של ה"פעולות", שננקטו בעקבותיה" (זמרין 2009).

מחקר פעולה מכבד את המורה את החשיבה  הניסיון והאינטואיציה שלו.אני חשה זכות ואתגר להתמודד עם תכנון מחקר פעולה בשלב זה ואולי בעתיד לבצע מחקר פעולה.

למידה מהי?

היום אני מתחילה את התפקיד החדש שלי השנה כרכזת אשכול- אני אמורה להדריך חמישה בתי ספר בהטמעת התקשוב במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית.עסקנו

בתוכנית התקשוב במהלך הסמסטר הנוכחי בשני קורסים. התרשמתי מאד מהצהרת הכוונות בתוכנית, מהלווי וההנחיה. בפועל אני אמורה להדריך ביום בשבוע חמישה בתי ספר, זה אומר להגיע לבית ספר פעם בשבועיים לשעה -שעתיים. בבתי ספר שיש תרבות תקשוב ויש צורך רק לחזק זה בהחלט מספיק, אך בבית ספר שכל הנושא חדש , מנהל שאינו מבין בתחום ולא מודע לצורך זה מעט מאד.

חיפשתי מאמרים\סרטונים בנושא תקשוב ופדגוגיה חדשנית ומצאתי הרצאה מצולמת של ד"ר הרפז, הרצאה מרתקת, שנונה וקולחת העוסקת בהנחות מהי למידה בעולם הישן ומהי למידה בעולם החדש. ד"ר הרפז מציג 5 הנחות יסוד בעולם הישן:

1. למידה זה להקשיב.

2. ללמד זה להגיד.

3. ידע הוא חפץ- עובר מהמגיד (המורה) לתלמיד.

4. התודעה היא מכל.

5. תכלית הלמידה וההוראה היא: תלמיד שיודע שיש לו הרבה חפצים במכל.

    בעולם החדש הטכנולוגי הנחות היסוד:

1. למידה טובה מעורבת בתהליך הבנת תוצר- מה שמובן לעולם לא נשכח. להבין זה אומר ליצור רשת מושגים צפופה סביב מושג ,למידה זה לומר את מה שנאמר במילים שלי, ליצור ידע חדש- זו ההבנה.

2. הוראה טובה זו הוראה עקיפה, מורים טובים יוצרים תנאים טובים ,מורה טוב לא אומר מה יעשה לתלמיד אלא איך יפעיל את תלמידיו  "אני מלמד אתכם גזלתי את הלמידה מכם" (ד"ר הרפז)

3. ידע הוא סיפור שעובר שגם תלמידים יוכלו לספר.

4. התודעה היא פרשנות של המציאות , תהליך יצירתי.

5. מטרת החינוך בעולם שבו יש התפוצצות של ידע , ידע מתישן במהירות, ידע נגיש - לגרום לתלמידים להתייחס לידע זה אומר תלמידים סקרנים , תלמידים המגלים חשדנות כלפי ידע (לא מקבלים כמובן מאליו את נאמר), תלמידים יצירתיים.

ד"ר הרפז מסכם את ההרצאה באמירה שאת 5 הנחות על למידה בעולם החדש יש להפוך מהנחות לפרקטיקה" : ילדים לומדים, מבינים ויודעים.

הדברים שנאמרו בהרצאה מאד דיברו אל ליבי ואל התפיסה החינוכית שלי  התפיסה הקונסטרוקטיביסטית. אני מאמינה שמאז ומעולם  למידה אמתית הינה תהליך תוך כדי הבניה, אני מאמינה בלמידה אינטגרטיבית, מקיפה, הוליסטית. לדוגמא:כשלומדים על האולימפיאדה זה לא רק ספורט זה גם היסטוריה קרובה ורחוקה, זו הזדמנות ללמוד מושגים בגיאוגרפיה זה גם מדעים: תזונה ובריאות, ועוד ועוד.. 

איך עושים זאת?  בהתנסות, בהפניה נכונה למציאת מידע רלוונטי, בחלוקה לצוותים, כל צוות בוחר נושא לומד ומלמד את כל הכיתה. זו גם ארוחת בריאות באחד השיעורים והתעמלות בוקר שמתבצעת בתורנות בהנחית התלמידים ועוד ועוד התנסויות שבהם תפקידו של המורה: להפעיל, ליצור תנאים ללמידה ולא לפעול "ללמד".

קשה לקלוט ולהבין כשהמטרה למלא את המכל באין סוף עובדות, בסופו של דבר מגיעים למצב של רתיחה והכל "גולש" לצדדים המכל נשאר ריק למחצה במקרה הטוב או ריק לגמרי...

אני מקווה שאצליח להעביר את המסר של למידה בעולם החדש ועד כמה הטכנולוגיה עשויה לסייע ללמידה  משמעותית.

יצירתיות

התלבטתי אם לכתוב  השבוע רשומה חדשה או לוותר לעצמי . הגעתי לסופו של שבוע קשה במיוחד, מכיוון שאינני מוותרת לעצמי בדר"כ על מחויבויות אני יושבת וכותבת. בחרתי לכתוב על יצירתיות.  

טום קלי בספרו "Tha ten faces of innovation"  כתב:

שהיצירתיות טמונה בכולנו. נמצאת בתפקידים שהאנשים יכולים לקחת על עצמם, בכובעים השונים שניתן לכבוש. ישנם המאורות הגדולים של החדשנות, כמו תומס אדיסון ועוד, אך קיימים גיבורים עלומי שם, שעובדים בחזית של המפעל, החברה צוות העבודה: אינספור אנשים וקבוצות שדרך אופי פעילותם, מחוללים שהיצירתיות והחדשנות תתרחש מידי יום. ניתן לאבחן בעשרה כישרונות, טיפוסים המעודדים בדרך עבודתם את החדשנות. הטיפוסים הם:

אנשי הלמידה- אנשים  המעמיקים ומרחיבים את הידע פתוחים לחשיבה ובחינה של רעיונות וזוויות הסתכלות חדשים המגעים מחוץ לאירגון\חברה  שאליה הם משתייכים.

1.    אנתרופולוגים- מביאים רעיונות חדשים תוך כדי התבוננות בהתנהגויות של האדם באינטראקציה של האנשים בסיטואציות שונות.

2.    הנסיינים- אלו המנסים רעיונות חדשים באמצעות ניסוי וטעיה. לוקחים סיכונים מחושבים, על מנת להשיג הצלחה.

3.    מצליבי העולומות- חוקרים תרבויות שונות מתרגמים ממצאים וגילויים לצרכים שלהם (של העסק שלהם).

אנשי הארגון- אנשים בעלי יכולת ארגון וביצוע המסוגלים להניע תהליכים מהרעיון לביצוע.

1.    אנשי המרתון- מודעים לכך שתהליכי חדשנות מרובי מכשולים,הם מפתחים אינטואיציה המאפשרת לבחון כל אתגר\קושי כאופציה להצלחה, בשקט ובנועם.

2.    משתפי פעולה-המאמינים בעבודת צוות  אנשים המובילים תהליך תוך כדי קשרים ואינטראקציות בין אנשים.

3.    המנהלים- מובילי קבוצה ומסייעם להעצים ולפתח באנשיהם את הכישרון היצירתי הטמון בהם.

אנשי הבנייה- האנשים שבעשייתם הופכים רעיונות מחלום להגשמה.

1.    האדריכלים המנוסים-מעצבי חוויות ,מתחברים לצרכים .

2.    מעצבי הבמה- יוצרים במה מתאימה שבה חברי צוות החדשנות יוכלו לקדם את עבודתם טוב יותר. הופכים את הסביבה הפיזית לכלי רב עוצמה המשפיע על ההתנהגות ועל העמדות.

3.    השומרים\מטפלים-  ביכולתם לצפות צרכים עתידיים לפני שמתעוררים זאת כדי לאפשר לתהליכים לזרום ולהתקדם כראוי.

4.    מספרי הסיפורים- דואגים לחזק את המורל הפנימי באמצעות העלאת סיפורים\חוויות המעצימים את ערכי האדם הבסיסיים .

השבוע אימא אושפזה בבית חולים עברה ניתוח  שלא הצליח אחרי יומיים נותחה שוב. אחותי השתתפה במסע "מלכת המדבר" והייתה בג'יפ שלו ארעה  התאונה המחרידה: אחת מ 4  בנות הצוות נהרגה, שתי נשים נפצעו ואחותי יצאה ללא פגע. מתח רב שרר עד שנודעו הפרטים. במקביל הבטחתי לבתי לשמש "ביביסיטר " לבתה  הפעוטה  במהלך כל השבוע.

איזה טיפוס יצירתי אני מבין רשימת הטיפוסים שהזכרתי  לא ברור לי, אך ללא ספק הפעלתי את כישורי  ויכולות היצירתיות שלי כדי לעודד את המשפחה ולשמור על השפויות.

לסיום הפעלת  יצירתיות בכל מצב וסיטואציה מסייעת להתמודד עם אתגרים  צפויים ובלתי צפויים שהחיים מציבים לנו.

מורה טוב הוא מורה טוב

היום בשיעור:  "הערכת טכנולוגיה מידע וידע"\ליאת איל  צפינו בהרצאה שהרשימה וריגשה אותי

חשוב לי לצרף את הסרטון לבלוג שלי:

מדובר במורה מעניינת , מאתגרת, מורה טובה!

כשמדובר במורה טוב\ה אין ספק שמדובר באדם שעוסק בניסוי וטעייה, באדם ששם לב, לפרטים שבודק את עצמו שמקיים חשיבה רפלקטיבית –חקירה יום יומית.

בבלוג של אריאלה לונברג  l

מצאתי נקודות נוספות משמעותיות לתפקד כמורה\אדם טוב

אני מפרטת חלק מהרעיונות עם  מעט תוספות ופרשנות שלי:

1.    נכונות להתנסות ולקחת סיכונים- גם במחיר של כישלון, כי הרי מי שלא מנסה לעולם לא יכשל אך לעומת זאת גם לא יצליח!

2.    גם אם נגעת בתלמיד אחד- כבר זה שווה , גם אם כל השאר נכשל.

3.    יכולת להיות יצרתי וגמיש  לשנות את מה שהצליח מאד  בעבר אך כבר אינו רלוונטי-פתיחות לשינוי פרדיגמות.

4.    נכונות להיות זה שאיננו יודע הכל, לתת לתלמידים לעתים להוביל זה לא מהוה איום על תפקיד המורה כמנהיג בכיתה,המורה עדין מכיר את השטח ויודע על מה להצביע ולהאיר אך באותו זמן חייב לאפשר לכל אחד מתלמידיו להבנות את המשמעות שלו בדרך הייחודית שלו.

5.    מאפשר לעצמו פיתוח מקצועי, שיח עמיתים ,לחקור ולדון לעומק בנושאים מגוונים רלוונטים .

6.    אהבת המקצוע, לאהוב לחקור עולמות חדשים עם אנשים אחרים עם אנשים צעירים ולעזור להם בדרכם.

מאד פשטני לכתוב רשימה של מספר רעיונות, תכונות, כישורים, יכולות... ולציין שהם אלו

שהופכים מורה למורה טוב...

לא הזכרתי קורטוב  של חמלה, וטוב לב ותקשורת טובה עם הסביבה..

 וניתן להוסיף עוד ועוד לרשימה.. ובכל זאת הרעיונות שפרטתי ראויים למחשבה וחשיבה רפלקטיבית  של כל מורה .

"מי שחושב לא מפסיק לשאול." א. איינשטיין

 כהרגלי מידי יום שני אני חוזרת הביתה מיום הלימודים הארוך ולאחר מקלחת, ארוחה ועניני משפחה אני מתיישבת לכתוב את הבלוג השבועי.. היום הגיעו בוגרי מגמת תקשוב להציג את העבודה הסמינריונית שלהם, מאד התרשמתי מבחירת הנושאים, מתהליך העבודה, מהתוצרים ומדרך הצגת העבודה בפנינו "הצעירים"-בוגרי שני סמסטרים וחצי. הרהרתי לעצמי כיצד בוחרים נושא? כל כך רוצה להיות מקורית ויצירתית ו.. ו... וזה הביא אותי לאמירות המוכרות: "לצאת מהקופסא" "לחשוב אחרת" למה הכוונה?

האם לחשוב אחרת הכוונה להיאבק על האמונה  והאמת הפנימית בניגוד לעמדת הרוב?

או האם  לחשוב אחרת הכוונה להיות מודע למחסומים, העוצרים אותנו אשר מונעים יצירתיות? האם יש אפשרות ללמוד לחשוב אחרת? האם  חשיבה יצירתית היא חשיבה אחרת? האם יש דרך  לרכוש טכניקות לחשיבה יצירתית?

.יצירתיות  מצריכה גירויים ונטילת סיכונים, מצריכה ניסוי מחשבה. אי אפשר לדעת מראש מה תהינה תוצאות הניסוי אבל אנו רוצים להיות מסוגלים לבצע אותו.אולי  לחשוב אחרת, הכוונה  לחשוב בניגוד להרגלים הטבעיים שלנו?

האם  אני נוהגת לחשוב אחרת? כדי לברר לעצמי את הסוגיה אני חוזרת לחינוך כי לשם אני שייכת . אחרי 26 שנות הוראה חשבון נפש יום יומי והמון תלמידים שכל אחד מהם נתפס בעיני יחיד ומיוחד, נראה לי שבכל הקשור ליצירת קשרים ויחסי אמון עם תלמידי בהחלט יש לי את היכולת לחשוב אחרת ולהגיע לכל אחד. האם במשך השנים היו לי היכולות "לצאת מהקופסא" ולהיענות  לצרכים הלימודים של כל אחד? אני לגמרי לא בטוחה. במהלך הלימודים הנוכחים אני נחשפת לדעות, רעיונות ודרכים שמאפשרות לפחות להתכוון לחשוב אחרת ולנסות להיענות לשונות.

התחלתי עם הצגת עבודות הגמר של מספר בוגרים, המשכתי עם "חשיבה אחרת" חזרתי לחינוך- פוסט מבולבל ואולי כי הרשומות מידי שבוע משקפות את הסיטואציה בהם אני נמצאת . חשיבה על עבודת גמר זה אומר שאנחנו בשלב מתקדם של הלימודים .. כבר? כל כך מהר!! שלב של תכנון וחשיבה מהו הנושא שמאד מעניין אותי ועליו אני רוצה "לחשוב אחרת" בעבודה הסמינריונית. ועוד חידושים נוספים בחיי שעליהם עוד ארחיב ברשומות הבאות.

רגע לפני שאסיים את הפוסט רוצה לצטט את אלברט איינשטיין:

"לעולם אל תתייחס אל לימודיך כאל חובה אלא כהזדמנות מעוררת קנאה ללמוד ולדעת את השפעתו המשחררת של היופי בתחום הרוח. לשם אושרך שלך ולתועלת הקהילה שבתוכה תעבוד בעתיד."

הערכה חלופית

בחרתי לעסוק ברשומה זו בהערכה חלופית בעקבות דיון שהתפתח היום בשיעור "הערכת טכנולוגיות מידע וידע".

ראשית אבהיר את המושג : הערכה  במסגרת חינוכית מתייחסת לאופן שבו מערכים את התלמיד. הערכה חלופית הינה חלופה להערכה המסורתית  המבחן. למעשה מדובר באמצעי הערכה הנוספים למבחן.

מתוך נקודת הנחה שמבחן לרוב מודד את יכולת זכירת החומר ואילו הערכה אמורה לבחון יכולות נוספות כמו הבנה יישום ועוד..

בנוסף בכיתה ישנה שונות בין התלמידים ולא ניתן להעריך את כל התלמידים בעלי אינטליגנציות מרובות וסגנונות חשיבה שונים באמצעות כלי זהה.

הערכה חלופית מתרחשת בכל תהליך הלמידה היא חלק מתהליך ההוראה  בניגוד להערכה המסורתית המתרחשת לרוב בסוף הלמידה. הערכה חלופית אמורה להתייחס להיבטים שונים שכלל לא נחשבו בהערכה המסורתית כמו: היבטים רגשיים וחברתיים.

חשוב לציין שהערכה החלופית אינה שוללת מבחנים אך לצד המבחנים ישנן אפשרויות נוספות כמו: כתיבת עבודות חקר, מטלות שונות במהלך הלמידה, המחזה, הכנת משחקים, בנית דגמים.

הערכה חלופית מתאימה ללמידה על פי פדגוגיה חדשנית, היא אמורה להיות חלק מתהליך ההוראה. כל כך נכון ליישם את רעיון הערכה החלופית ובכל זאת עדין ברוב בתי הספר הערכה המיושמת היא הערכה המסורתית.

מדוע? הסיבה שעלתה בדיון בכיתה היא: שלמרות הניסיון להתחדש עדין כל מערכת החינוך מתבססת על הערכה המסורתית: מבחני מיצב, מבחני בגרות ..

התרומה שלי לדיון בכיתה הייתה: שלמרות התובענות שנדרשת מאתנו: מבחני תחילת שנה, אמצע, סוף, מבחנים השוואתיים, מיצבים וכו'...

עדין בחלקת האלוהים הקטנה שלנו-בכיתה כשהדלת נסגרת למרות הדרישות המסורתיות  אפשר לחדש, לשנות, ללמד אחרת ולהעריך את תהליך הלמידה אחרת בהערכה חלופית.

נעזרתי באתר של ברנקו ויס



                                   

                                    
                                           
                                 

                                                        

.

.

.