היום אני מתחילה את התפקיד החדש שלי
השנה כרכזת אשכול- אני אמורה להדריך חמישה בתי ספר בהטמעת התקשוב במסגרת תוכנית
התקשוב הלאומית.עסקנו
בתוכנית התקשוב במהלך הסמסטר הנוכחי בשני קורסים. התרשמתי
מאד מהצהרת הכוונות בתוכנית, מהלווי וההנחיה. בפועל אני אמורה להדריך ביום בשבוע חמישה בתי ספר, זה אומר להגיע לבית ספר פעם בשבועיים לשעה -שעתיים. בבתי
ספר שיש תרבות תקשוב ויש צורך רק לחזק זה בהחלט מספיק, אך בבית ספר שכל הנושא חדש
, מנהל שאינו מבין בתחום ולא מודע לצורך זה מעט מאד.
חיפשתי מאמרים\סרטונים בנושא
תקשוב ופדגוגיה חדשנית ומצאתי הרצאה מצולמת של ד"ר הרפז, הרצאה מרתקת, שנונה
וקולחת העוסקת בהנחות מהי למידה בעולם הישן ומהי למידה בעולם החדש. ד"ר הרפז
מציג 5 הנחות יסוד בעולם הישן:
1. למידה זה להקשיב.
2. ללמד זה להגיד.
3. ידע הוא חפץ- עובר מהמגיד (המורה) לתלמיד.
4. התודעה היא מכל.
5. תכלית הלמידה וההוראה היא: תלמיד שיודע שיש לו הרבה
חפצים במכל.
בעולם החדש הטכנולוגי הנחות היסוד:
1. למידה טובה מעורבת בתהליך הבנת תוצר- מה שמובן לעולם
לא נשכח. להבין זה אומר ליצור רשת מושגים צפופה סביב מושג ,למידה זה לומר את מה
שנאמר במילים שלי, ליצור ידע חדש- זו ההבנה.
2. הוראה טובה זו הוראה עקיפה, מורים טובים יוצרים
תנאים טובים ,מורה טוב לא אומר מה יעשה לתלמיד אלא איך יפעיל את תלמידיו "אני מלמד אתכם גזלתי את הלמידה מכם"
(ד"ר הרפז)
3. ידע הוא סיפור שעובר שגם תלמידים יוכלו לספר.
4. התודעה היא פרשנות של המציאות , תהליך יצירתי.
5. מטרת החינוך בעולם שבו יש התפוצצות של ידע , ידע
מתישן במהירות, ידע נגיש - לגרום לתלמידים להתייחס לידע זה אומר תלמידים סקרנים ,
תלמידים המגלים חשדנות כלפי ידע (לא מקבלים כמובן מאליו את נאמר), תלמידים
יצירתיים.
ד"ר
הרפז מסכם את ההרצאה באמירה שאת 5 הנחות על למידה בעולם החדש יש להפוך מהנחות לפרקטיקה"
: ילדים לומדים, מבינים ויודעים.
הדברים שנאמרו בהרצאה מאד דיברו אל ליבי ואל
התפיסה החינוכית שלי התפיסה הקונסטרוקטיביסטית.
אני מאמינה שמאז ומעולם למידה אמתית הינה
תהליך תוך כדי הבניה, אני מאמינה בלמידה אינטגרטיבית, מקיפה, הוליסטית. לדוגמא:כשלומדים
על האולימפיאדה זה לא רק ספורט זה גם היסטוריה קרובה ורחוקה, זו הזדמנות ללמוד
מושגים בגיאוגרפיה זה גם מדעים: תזונה ובריאות, ועוד ועוד..
איך עושים זאת? בהתנסות, בהפניה נכונה למציאת מידע רלוונטי,
בחלוקה לצוותים, כל צוות בוחר נושא לומד ומלמד את כל הכיתה. זו גם ארוחת בריאות
באחד השיעורים והתעמלות בוקר שמתבצעת בתורנות בהנחית התלמידים ועוד ועוד התנסויות
שבהם תפקידו של המורה: להפעיל, ליצור תנאים ללמידה ולא לפעול "ללמד".
קשה לקלוט
ולהבין כשהמטרה למלא את המכל באין סוף עובדות, בסופו של דבר מגיעים למצב של רתיחה והכל "גולש"
לצדדים המכל נשאר ריק למחצה במקרה הטוב או ריק לגמרי...
אני מקווה
שאצליח להעביר את המסר של למידה בעולם החדש ועד כמה הטכנולוגיה עשויה לסייע
ללמידה משמעותית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה