הרצאה של סימון סינק בכנס טד

היום היה לנו מרצה אורח: גיא לוי ממט"ח, ההרצאה הייתה מרתקת. גיא לוי המליץ על ההרצאה של סימון סינק ב TALKS  TEDX  הגעתי הביתה והחלטתי לצפות בהרצאה.

 

בהרצאה סימון סינק מפתח רעיון מעניין ביותר שגרם לי לתחושה אופטימית (מדוע? אסביר בהמשך).

ההרצאה מתחילה בהצגת השאלה מדוע יש חברות\אנשים שמצליחים ואחרים לא? מדוע אפל היא חדשנית יותר מכל המתחרים? הרי הם רק חברת מחשבים, מדוע נדמה שיש אצלם משהו שונה? או מדוע היה זה מרטין לותר קינג שהנהיג את התנועה לזכויות האזרח? הוא לא היה היחיד שסבל מחוסר זכויות האדם בארה"ב?  ושאלה דומה גם לגבי האחים רייט שהצליחו לבצע טיסה ממונעת למרות שהיו צוותים מוכשרים יותר?

 סימון סינק  טוען שמשהו אחר גורם להצלחה של אלו ולא של האחרים. האמונה במה שנעשה, ההבנה מדוע ולאיזו  תכלית הוא נעשה.

אנשים לא קונים מה שעושים, הם קונים את הסיבה שעושים. מה שעושים מראה במה מאמינים ואנשים יעשו דברים שמעידים על מה שהם מאמינים  בו.

"אנו הולכים בעקבות אלו שמנהיגים לא עבורם אלא עבור עצמנו."

ההרצאה כפי שכתבתי, עוררה בי אופטימיות כי אם אכן נאמין שיהיה שינוי בחינוך הוא יהיה. אם נצליח "לשווק" את הצורך והדרך לשינוי ונעשה זאת  מתוך תחושה אמתית ואמונה שזה צורך השעה ולפי הדוגמאות של סימון סינק: אם נאמין בצורך לשינוי , מדוע יש צורך בשינוי ,לאיזו תכלית, נצליח לגרום גם לאחרים לרצות לשנות (גם אם ההשפעה תהיה רק בחלקת האלוהים הקטנה: בין עמיתים בבית הספר ,בישוב) בסופו שלדבר יהיה שינוי מהותי בדרכי ההוראה והחינוך בישראל יתאים לצרכי  המאה ה 21 !!

תוכנית התקשוב הלאומית

תוכנית התקשוב הלאומית בישראל נושא העולה בשנתיים האחרונות חדשות לבקרים .נחשפתי לתוכנית לראשונה בהשתלמות "מורי מורים" לאחר מכן בהשתלמות לרכזי תקשוב, במהלך הלימודים בשני הסמסטרים הראשונים ובסמסטר הנוכחי כחלק מתוכנית הקורס "היבטים גלובליים של התקשוב"

באתר:המינהל למדע והטכנולוגיה מוצגת תוכנית התקשוב ברציונל מופיע הציטוט

"בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור" (הרב קוק)

אומנם הדור מכיר את דרכי השימוש בכלים המשפעים עליו אך מורי הדור פחות מכירים ...

נראה שהמטרות המרכזיות של תוכנית התקשוב  הם:

1. שיפור ההוראה והניהול.

 2.שיפור התקשורת והקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידים באמצעות הטכנולוגיה של המאה ה-21"

נאמר בהסבר על התוכנית "שילוב נכון של טכנולוגיית המידע בסביבות ההוראה יכול לשפר את איכותה; יש בו בכדי להביא לשיפור מיומנויות המורים; להתאים את ההוראה לשונות התלמידים; לשפר את ההתנהלות ואת הניהול הבית-ספרי; לקבל משוב לגבי תלמידים בזמן אמת, שיאפשר לטפל בקשייהם בשלב מוקדם יותר; לשפר את הקשב ואת העניין של התלמידים; להביא לרצף למידה בכיתה ובבית ולשפר את התקשורת בין כל השותפים (מורים, תלמידים והורים)"

שילוב נכון של טכנולוגיית המידע בהוראה פירושו יישום של גישה הוליסטית הנוגעת לרכיבים אחדים, המשלימים זה את זה, כפי שנית ן ללמוד מהתרשים מהמצורף. וחובה לצרף את "הגלגל" המפורסם!!  

את התוכנית החלו לישם בשנת תשע"א עדין  קשה לראות את ההשלכות \הישגיים\חסרונות \יתרונות ... ובכל זאת מתפקידנו לשאול שאלות להרהר גם לערער.... בפועל

התוכנית מתמקדת במורים. המורים קבלו מחשב נייד, מקרן לכיתה, חיבור לרשת אינטרנט ,הדרכה והשתלמויות.

 תקשוב זה חשוב... הטכנולוגיה הזמינה הינה צעד משמעותי לקראת שינוי  אך   השאלה המרכזית: מי מוביל? הפדגוגיה או הטכנולוגיה?  

אני מאמינה שהפדגוגיה חיבת להוביל כדי שיהיה שינוי אמתי והחינוך בישראל יתאים למאה ה 21 . 

יש לי הרגשה שבתנאים הקיימים במערכת החינוך הנוכחית שאינה מאפשרת לבתי הספר אוטונומיה מפעילה סטנדרטים  מחייבים, הטכנולוגיה המתקדמת  לבדה לא תביא את השינוי המיוחל.

חינוך ומחנכים בישראל

בתי האמצעית נשואה אימא  לילדה,  לפני שבוע השתתפה בטקס  הענקת תארים באוניברסיטת בן גוריון.  יש לה כעת תעודה רשמית:  תואר ראשון בניהול ואנתרופולוגיה סוציולוגיה. אירוע מרגש לכל הדעות. שוחחנו והיא העלתה את האפשרות לעשות הסבה- ללמוד חינוך ולעסוק בהוראה . התגובה שלי הייתה  "את מסוגלת להרבה יותר, יש לך יכולות מדהימות מה פתאום הוראה??!!   אני מחנכת 26  שנים, רואה בהוראה שליחות,  שמחה בבחירה שלי בחינוך. במהלך כל השנים אני זוכה למשוב חיובי מתלמידים מהורים ומעמיתים בצוות החינוכי ובכל זאת  הגבתי כפי שהגבתי  מדוע?? לרגע הייתי אימא אזרחית מדינת ישראל והתגובה שלי תאמה לדרך בה מתייחסים בארצנו למורים. במדינות שמאמינות בהשקעה בחינוך המורים נחשבים לשליחי ציבור ולמעצבי דור העתיד . אנחנו מאמינים שהוראה זה מקצוע חשוב אך איננו מאחלים לקרובינו או למכרינו לעסוק בו. עד שלא יבנה מקצוע ההוראה מחדש כמקצוע מכובד, כמקצוע של מצוינים. במוסדות להכשרת מורים ישקיעו  בתוכניות חדשניות, מועמדים  יתחרו ורק המצטיינים יתקבלו  ללימודי חינוך והוראה ויהיו מחנכים בבתי ספר. אם וכאשר יתקיים השינוי יהיה סיכוי להתחלת תהליך של שיפור ושדרוג החינוך  בארצנו.

שפת html

הגדרה   מווקיפדיה: "(ראשי תיבות של Hyper Text Markup Language) היא שפת תגיות (markup language) ליצירה ועיצוב דפי אינטרנטהמוגדרת כיישום SGML פשוט. HTML היא ,תקן ברשת האינטרנט, וכלליה מוגדרים על ידי ארגון תקינה בינלאומי"

ניתן להשתמש  "בפלטפורמות" מוכנות לבניית אתרים וכמובילי תקשוב רובנו התנסנו בבניית אתר אינטרנט גם ללא ידיעת html  . בדרכי הביתה היום, לאחר השיעור האחרון "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה" הרהרתי:  מדוע ללמוד שפת סימנים מוזרה שכזו??? כשהתחושה דומה ללימוד שפה זרה שאינה מוכרת כלל (סינית?!)

אני שואלת אך תוך כדי הרהור גם עונה לעצמי. אני מאמינה שכל נהג הנוהג על רכב מן הסתם חשוב שידע  להרים את מכסה המנוע, לזהות מהם החלקים המרכבים את המנוע. אינני מתימרת לדעת לתקן את הרכב, בעת תקלה אני מגיעה למומחים. כך גם לגבי המחשב, תוך כדי שימוש במחשב החלטתי לעשות קורס "תמיכה טכנית במחשבים" אני עדין זקוקה בעת תקלה  לטכנאי מחשבים אבל ההבנה מהם  מרכיביי  ה"מוח" חשובה לי.

כך לגבי שפת html  .אני לא בטוחה שהחל מהיום אבנה אתרים ולא אשתמש בתשתיות קיימות המאפשרות לי לצקת תוכן ולעצב באופן מוגבל את האתר. יחד עם זה  ההבנה כיצד נבנתה התשתית מדוע נראית כך ולא בצורה שונה היא משמעותית.

 לכן אני מברכת על הזכות ללמוד את השפה ובינתיים נראה שזה אומנם דומה לסינית אך ניתן ללמוד  ובשלב זה  (כנראה ראשוני ובסיסי) אני מוצאת שזה הרבה פחות מפחיד ממה שחשבתי, מהנה ומאתגר...

התחלה והמשך

היום החל הסמסטר השלישי... .שני סמסטרים נוספים וזהו?! הזמן רץ,  לעתים נדמה לי שמהר מידי.

התחלה בפעם השלישית אינה דומה להתחלות הקודמות ובכל זאת התרגשות ,שמחה סקרנות  וציפייה מה ומי עומדים  מאחורי כותרות הקורסים?

אני לא מרגישה שיש לי  תובנות מהיום הראשון של הסמסטר השלישי נראה שהנושאים בקורסים החדשים יבססו וירחיבו חלק מהנושאים שנלמדו בקורסים הקודמים. עושה רושם שלפנינו סמסטר אם לא מעט מטלות, התמודדות עם אתגרים -לימוד html  והכרות עם סביבות למידה חדשות.

אני לא מפסיקה להרהר ברעיון שהוצג

במצגת שיעור ראשון בקורס 
"עיצוב סביבות למידה מתוקשבות"\ ד"ר אתי כוכבי

"אנחנו מכינים את התלמידים היום למקצועות שעדין אינם קיימים, להשתמש בטכנולוגיה שעדין לא הומצאה, במטרה לפתור בעיות
שעדין איננו יודעים כי הן בעיות"

האומנם אנו מכינים את התלמידים לעתיד??!

רפלקציה\פסק זמן

קורסים, תרגילים, עבודות, מבחנים  סמסטר ב' הסתיים ו...בלוג אישי

קראתי בחיי לא מעט רשומות בבלוגים , מעט בלוגים מקצועיים ובעיקר בלוגים  של  בני נוער. לפני מספר שנים קראתי במקרה בלוג של נערה שהייתה תלמידה שלי בבית ספר יסודי מן הכתוב השתמע  שהנערה זועקת לעזרה . חשבתי לעצמי, שאכן יש יתרונות לפרסום ברשת כי לו הנערה הייתה גדלה בתקופה בה אני גדלתי המצוקה הייתה  אולי , במקרה הטוב ,נרשמת וטמונה עמוק בתוך המגירה. אף על פי כן חשבתי שאני לא רואה את עצמי כותבת ומפרסמת הגיגים ברשת .. עברו כארבע שנים מאותו אירוע והנה אני מוצאת את עצמי פותחת בלוג!! נכון בלוג "מקצועי", התייחסות לנושאים משמעותיים לתחום המקצועי....מודה שבתחילה מאד חששתי .. אני ליאורה  קטונתי! מה כבר אוכל לחדש ? מה אכתוב שעדין לא נכתב?  כל אחד בעולם הזה שיכתוב  בגוגל במקרה "הבלוג של ליאורה" עשוי לקרוא את מה שאני כותבת. איזו חשיפה...... 

אבל אין ברירה מטלת חובה!!

 אז.. כתבתי כבר 9 רשומות, כמעט סמסטר שלם... לא ברור לי אם התוצר שלי עומד בקריטריונים...ו "לזה התכוון המשורר.."

אך לסיכום התהליך שעברתי עד כה: אני מוצאת שאינני סובלת מהמטלה ,אין לי קושי במציאת נושא לכתיבה , אני אוהבת לקרוא בלוגים של חברים מהכיתה,

אני כן מרגישה צורך למשוב.. מוזר שחששתי מהחשיפה וכעת אני ממש מעוניינת בתגובות . (ממתינה למשוב של נעמי\גילה ).הרעיון  להצמיד סטודנט יענה על הצורך שלי אני רק מקווה שה- ק ב" א (קורא בלוג אישי) שיוצמד לי יהיה רגיש ואמפתי...!! ובינתיים אצא לחופשה ואחזור לבלוג עם תחילת סמסטר ג'!!

מבחנים

שיחת היום מבחנים! בתיכון בליך תלמידים גנבו בחינת מתכונת. ילדה צעירה נעדרה במשך יממה מביתה בשל חשש מבחינת המיצ"ב (לא ברור בוודאות  אם זו הסיבה ). מחר אמורה להתקיים בחינה שעצם קיומה גורם לחרדות ולחצים בקרב אוכלוסייה לא מבוטלת מבין נערים ונערות בכיתות י"א-י"ב ברחבי הארץ - הבגרות במתמטיקה .מדוע הלחצים הללו?

אולי כי המסר של ההורים: חובה להצליח - אחרת לא תצליחו בחיים? גורם נוסף התורם לחרדה : בתי ספר נמדדים עפ"י אחוזי ההצלחה במבחנים, ענין  המגביר את הלחצים של המורים ושל הנהלת בית הספר.

בעיתון "ידיעות אחרונות" פורסם היום מאמר של זאב צחור בחרתי לצטט מספר משפטים: "חרדת התלמידים והמערכת כולה מהבחינות מתבטאת בהבניית מערכת לימודים, שכולה מכוונת לתעודת הבגרות. המורים , שרבים מהם יכולים להיות מורים לחיים ,מוותרים על כל מה שאיננו מכוון מטרה.

כבר בחטיבת הביניים הם מכינים את תלמידיהם לשאלות הצפויות בבגרות. בכיתות י'-י"א הם מעמיסים עליהם סיכומים ונוסחאות, כולל טריקים להתגבר על שאלות לא צפויות. השינון תופס את מקום המחשבה היוצרת, טכניקת התשובה הנכונה באה במקום הביטוי האישי. בתחומי הרוח הוויתור העיקרי הוא על שאר הרוח..."

אתמול יום הלימודים האחרון בסמסטר ב'  חשתי את ההבדלים באווירה ובשיח בשני השיעורים הראשונים בהם מטלות הסיום הם לא מבחנים,  לעומת אווירת הלחץ והדאגה בשני השיעורים אחר הצהרים .מחד גיסא אנו לומדים על מערכת החינוך המיושנת המתאימה לעידן התעשייתי  התייחסות לתלמיד "כחומר גלם"  ציטוט מהמצגת של גילה לוי עצמון שיער מס' 2 :"התלמיד = חומר גלם תוכנית לימודים אחידה וחומרי למידה אחידים, הציפיות מהתלמידים: עמידה במבחני הישגים סטנדרטיים, חלוקת משאבים שוויונית: זמן ומקום זהים לכולם. התלמידים הם קבוצה הומוגנית. כל תלמיד נתפס כלוח חלק שמיועד לקליטת ידע. קיימת ציפייה שכל התלמידים יגיבו באופן דומה על התהליך הלימודי (הצלחה במבחנים), וקיימת תמיהה מדוע אינם מצליחים באופן דומה. המורה נתפס כגורם הקריטי היחיד האחראי ללמידה ולתוצאותיה".(ההדגשה שלי)

מאידך גיסא:ברור לכולנו שזו לא הדרך. יש צורך בשינוי הנחות היסוד שהביאו לגישה זו שאינם רלוונטיים במאה ה21 .שאיפה להתייחסות לשונות , להיענות לצרכים של כל תלמיד. למיטב הבנתי דווקא "מגדל השן" האקדמי יכול להוות מודל לשינוי דרכי הוראה והערכה.

לטעמי המבחנים פוגעים בחוויית הלמידה,אני מתארת לעצמי שיש מבין הסטודנטים המעדיפים לשנן לקראת המבחן ולסיים את הקורס . אני לומדת ונהנית להתמודד עם קריאת מאמרים וביצוע מטלות מאתגרות , אצלי מידע הופך לידע בדרך זו ולא בשינון לקראת מבחן. חבל שאין אפשרות בחירה ..

אבל אין, לכן אני אסיים את הרשומה ואתחיל להתכונן למבחנים!!