פער דיגיטלי הינו נושא שהתחלנו לדון בשיעור:" היבטים גלובליים
של התקשוב"
בעבר פער דיגיטלי הוגדר כפער הקיים בין בתי אב
שהם בעלי נגישות לרשת האינטרנט לבין אלה שאינם בעלי נגישות לרשת .היום ברור שהפער הדיגיטלי קשור גם ליכולות לנצל את התשתית הטכנולוגית ביעילות
ואפקטיביות. מידת הנגישות הינה מגבלה הגורמת לפער דיגיטלי אך ישנן מגבלות נוספות
כמו: שפה ותרבות. הפערים הדיגיטליים מופיעים בין קבוצות בעלות הבדלים חברתיים
ודמוגרפיים כמו : מין, גיל, השכלה, הכנסה, לאום. אם כן יש פערים נוספים התורמים
לפער הדיגיטלי.
הנושא הוא משמעותי בעידן בו אנו חיים –
"העידן הדיגיטלי" ובאופן אישי יש לי מה ללמוד בתחום .
בחרתי לעסוק בבלוג השבועי שלי בנושא זה מהסיבה:
שבמהלך השיעור הוזכרו פרויקטים שונים
שנעשו בעבר ונעשים בהווה בניסיון לצמצם את
הפער הדיגיטלי הקיים בארצנו.
הייתי שותפה פעילה באחד מהפרויקטים:
"מחשב לכל ילד". הדרכתי בקרית
גת לפני כ 10 שנים קבוצת תלמידים בלווי ההורים לקראת קבלת
מחשב אישי הביתה. נפגשנו מידי שבוע אחר הצהרים. הילדים וההורים היו חדורי מוטיבציה
ללמידה והתרגשו מאד לקראת קבלת המחשבים
האישים .
אותן משפחות קשיי יום חשו שהמחשב יהווה
קרש קפיצה לשינוי . שמחתי לקחת חלק בפרויקט המרגש הזה .
היום במהלך השיעור, מספר מורות מקרית גת
סיפרו שהפרויקט היווה הצלחה כל זמן שהמשפחות קבלו תמיכה טכנית ומימון לתשתית
אינטרנט. עפ"י ההסכם המימון נמשך כשנתיים ומהרגע שהמשפחות נאלצו להתמודד
באופן עצמאי, האינטרנט נותק ועם הזמן המחשבים התקלקלו .למעשה הפער הדיגיטלי נשאר
כפי שהיה והתסכול גבר.
היה לי מאד עצוב לשמוע את התיאור של
החברות ומעין תחושה של מה שהיה הוא שיהיה ולמרות זאת חשוב לעסוק בשאלה : איך מצמצמים פערים בכלל ופער דיגיטלי
בפרט??
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה