כנס תקשוב
לא מתוך חריצות יתר אלא הפעם מאחר וסדר פסח בפתח ואני מארחת, כדאי שאמלא את
חובתי השבועית כעת. נוסף לזה אני עדין תחת
הרושם של חווית הכנס .אומנם מה ששמעתי היום עדין לא מעובד ואולי נכון יותר לתת
לעצמי זמן לפני שאני מעלה תובנות אבל... אין לי זמן כאמור ס ד ר
פ ס ח בעוד שלושה ימים!
פ ס ח בעוד שלושה ימים!
מצא חן בעיני הקונספט של מספר מרצים שיש להם מה להשמיע מציגים נושא בזמן מוגבל המאלץ אותם להיות מאד ממוקדים. מבחנתי
זה היה "טעימות". אני רוצה להתייחס לכל אחד
מהדוברים או מהנושאים שהוצגו ואם בטעימות אני עוסקת מקווה שלא אצור סלט ..... אלא העלאת תובנות!
אתחיל עם דבריו של פרופ' דוד חן, הצגת
סימני שאלה .ראשית הדרך של שאילת שאלות מדברת אל ליבי. כשהכל ברור אנחנו חיים ב"גן
עדן של שוטים"... שאילת שאלות מאלצת אותנו לחקור להעמיק ולחפש פתרונות!! "מה מעמדו של בית הספר מול
סוכני הידע החדשים? מה מעמדו של המורה כמקור הידע? הרי התלמידים לומדים המון דברים
ולא דווקא בבית הספר. ישנם תחומים שהם יודעים יותר מהמורים...הילדים היום לומדים
אחרת חושבים אחרת ושיטות ההוראה מיושנות ומה עם ההישגים?? והסטנדרטים שמשרד החינוך
מציב? האם זה רלוונטי? האם לא מתאים יותר לטפח את השונות ? להיענות לצרכים השונים
והמגוונים של הלומדים? האם הטכנולוגיה
היוצרת פערים בחברה תעצים את הטוב? או
הרע?"
ד"ר צביה אלגלי הציגה את העובדות
בשטח.. היכן וכיצד ילדנו לומדים היום למידה משמעותית .ברשתות החברתיות שבהן יש
תהליכים של חינוך בלתי פורמאלי .שוב עולות השאלות היכן אנחנו המורים ,המבוגרים
משתלבים? אם הילדים מתקדמים ,מערכים תוצרים ברשת עפ"י אמות מידה כמו: יצירתיות,
איכות ביצוע, שימוש בכלים מיטביים, נכונות לשיתוף, פופולאריות.. אז.... אני חוזרת
לאחת מהשאלות של פרופ' דוד חן האם הטכנולוגיה תעצים את הטוב או את הרע? בעיני חשוב שנכיר ונהיה שם כדי לכוון להשפעה
טובה יותר של הטכנולוגיה . כן לטעמי למרות
השליטה באוריינות הדיגיטלית עדין
המורים מאד חשובים בהנחיה, בהובלה וכפי שד"ר
אורית אבידוב אונגר הציגה "בהקניית ערכים" .מדבריו של ד"ר הסגל אני
לוקחת את הרעיון שהמהפכה כבר פה הילדים בעולמות אחרים ואנחנו חייבים להתחבר.
להחליט מתי להשתמש בטכנולוגיה ואיך להשתמש בטכנולוגיה כשאני יוצאת מנקודת הנחה
שהשאלה למה להשתמש בטכנולוגיה כבר לא רלוונטית כי זו עובדה קיימת.
אולי בכלל לא משנה מה משרד החינוך קובע
יכול להיות שכל אחד מאתנו שמאמין בשינוי יכול לעשות זאת בתוך "חלקת האלוהים הקטנה" שלו ?!
את ד"ר יאיר צדוק אני משאירה לסוף
כי אני מאמינה שלמידה אמתית היא למידה קונסטרוקטיביסטית . למידת עמיתים למידה תוך
כדי בנית תוצר.
מצאתי מאמר ברשת :
"למידה סביב תוצר, למידה תוך בנית תוצר מאפיינים,
אתגרים, ודרכי התמודדות" רחלי לוין פלד,תמר רונן-פורמן המאמר פורסם במוט"ב
גליון מספר 6 תש"ע
2010
קישור למאמר
במאמר מצוין שהעיסוק בבניה ובעיצוב של תוצר מזמן מגוון
הזדמנויות ללמידה (Edelson 2002 Schnon 1999 ) בלמידה סביב פרויקטים הלומדים עוסקים בשאילת שאלות משמעותיות, בהשערת
השערות, בתכנון ואיסוף נתונים , למידה קוגניטיבית וחברתית למידה התורמת לרכישת
מיומנויות לחיים. ד"ר יאיר צדוק העלה את השאלה האם קיימת למידה העצמית? במאמר יש ניסיון
לענות על הסוגיה. אם תוך כדי בנית הפרויקט ועבודת צוות המנחה יתיחס להתקדמות
האישית של הלומדים לדוגמא בעבודת בית אשר תקדם את הלומדים בפעילות המשותפת בכיתה
וכן יהיה דוח אישי בסיום הפרויקט הכולל רפלקציה אישית אפשר יהיה לקדם גם את הלמידה
האישית .
אני
מאמינה בגישה הקונסטרוקטיביסטית ולכן מאד ריגש אותי לשמוע את דבריו של ד"ר יאיר צדוק.על
הגישה הזו ברור לי שעוד אעסוק ברשומות נוספות.
בבליוגרפיה
ליאורה, גם אני יצאתי מהכנס באותה הרגשה שיש המון שאלות ואין לנו מענה לרוב השאלות שהועלו ונמשיך לעלות. אולי בעתיד ומקווה שבעתיד הקרוב נמצא לכך פתרונות.
השבמחקהי דליה. תודה שהגבת... ברור שאם נימצא פתרונות לכל יהיה משעמם ,הרי מיד נשאל שאלות נוספות!
מחקיש לי כמה עניינים עם הבלוג הזה... פתאום התמונה נעלמה,
לפני שבוע הגבתי בבלוג שלך ברגע שלחצתי על פרסם "עפתי" והתגובה לא פורסמה, חברה הגיבה בבלוג שלי וקרה לה אותו דבר.. בקיצור יש לי עוד מה ללמוד...