טקס יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל

חשבתי שהרשומה שלי השבוע  תהיה שונה . במהלך  השיעור של גילה ונעמי על מאפיני הכתיבה בבלוג, על חשיבה מסדר גבוה .חשבתי שאתכנן את הרשומה כך שתעמוד בכל הקרטריונים, רשומה למופת... אך מכיוון שהבלוג היינו מקום לקול האישי אני מרגישה צורך להתייחס לטקס הזיכרון לחללי מלחמות ישראל ונפגעי פעולות האיבה שהתקיים היום במרכז האקדמי. ראשית הטקס התקיים היום ולא מחר ,ערב יום הזיכרון, כפי הנראה  יש שיקולים להחלטה ואני מקבלת גם אם לא ניתן הסבר פומבי .

טקס יום הזיכרון הוא טקס בעל חשיבות רבה בחברה הישראלית. במוסד חינוכי אקדמי בו לומדים סטודנטים  המגעים מהמגזרים השונים: יהודים, ערבים, חילונים ,דתים, רצוי אולי להקדיש מספר דקות לדיון על חשיבות הטקס בלי לחשוש לשוחח גם על רגשות מעורבים.

לגבי מהלך הטקס כדי שהטקס יהיה משמעותי, חשוב לחבר את הטקס עד כמה שאפשר אל המשתתפים בו. אחד  מהכלים הוא :סיפורים אישים. לדעתי מעבר לחלקים הרשמיים של טקס, עם תכנים מתאימים, טקס יכול לגרום לתחושת הזדהות,לחוויה  אישית נוגעת ומרגשת. לצערי הטקס שהתקיים היום לא היה כזה. במשך כל השנים מוציאה היחידה להנצחת החייל, לבד ובשיתוף עם מרכז ההסברה, חוברות ליום הזיכרון ובהן חומר  על יום הזיכרון, הצעות לטקסים. ישנם גם אתרי אינטרנט רבים  כדאי ללמוד ולהיעזר בחומרים הרבים הקימים.

את הטקס יש לסיים כפי שהסתיים בשירת התקווה , אך לא בהשמעת מוסיקה בעוצמה המקשה על משתתפי הטקס לשיר .

וכדי לא להישמע מאד שלילית למרות הביקורת שלי,  טקס יום הזיכרון חשוב לי, אני מאמינה שמהערות ניתן ללמוד,אני  מכבדת ומוקירה את  האנשים שארגנו את הטקס .